ת"א
בית משפט השלום טבריה
|
42430-08-11
11/06/2012
|
בפני השופט:
אילונה אריאלי
|
- נגד - |
התובע:
יפה שחרור
|
הנתבע:
שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יובל שוסהיים
|
|
החלטה
לפני בקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ובתחום הנוירולוגי, במסגרת תביעה שהגישה התובעת על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ועניינה תאונת דרכים מיום 6.1.2011.
הנתבעת מתנגדת לבקשה ובדיון שהתקיים בפני אתמול, נשמעו טענות הצדדים.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל המסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי יש מקום, בשלב זה, למינוי מומחה בתחום האורטופדי, אשר יחווה דעתו, בין היתר, בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.
עקרון יסוד בתביעות על פי חוק הפלת"ד הוא, שכיוון שהתובע – הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שימנה בית המשפט, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע ועליו להפעיל אמת מידה מקלה ומרחיבה. בית המשפט עשוי להסתפק במסמכים רפואיים המבססים ברמת סבירות נמוכה קיומו של קשר סיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת ובכל מקרה די בראשית ראיה, כשם שדי בכך לעניין עצם קיום הנכות (ראה: רעא 3007/12, פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פס"ד מיום 30.5.12 פורסם במאגרים המשפטיים).
התובעת עמדה בנטל האמור והצביעה על ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה בתחום האורטופדי כתוצאה מן התאונה:
על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט על ידי הנתבעת, התובעת אמנם התלוננה בעבר על כאבי גב, אך לא נמצאו ממצאים קליניים כלשהם שיש בהם כדי להצביע, ולו ברמה של ראשית ראיה, על כך שעובר לתאונה התובעת סבלה מנכות כלשהי. כך, בשנת 2002 עברה התובעת טיפולי דיקור סיני בשל בעיות בתחום הגיניקולוגי וכאבי גב תחתון לאחר שהגב "נתפס", שנתיים לאחר מכן, בחודש דצמבר 2004, היא התלוננה על כאבים בגב תחתון "מאתמול" ונמצאה רגישות בגב התחתון, התובעת הופנתה אז לבדיקת רנטגן ובבדיקה מיום 9.1.2005 נמצאה רק "רגישות בגובה L4-L5" תוך שצוין "לסג שלילי כח גס והחזרים תקינים בצילומים ללא ממצאים בולטים".
התובעת הציגה, מנגד, מסמכים שיש בהם כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה. בעת שפונתה התובעת לבית החולים ממקום התאונה, נמצא כי היא סובלת מרגישות בצוואר ובגב מותני. אמנם בצילום ע"ש צווארי ומותני לא נמצאה עדות לשבר או פריקה, אולם התובעת שבה והתלוננה גם ביום 8.1.11 על כאבים ואובחנה כסובלת מרגישות במישוש מעל ע"ש צווארי, תנועות חופשיות מלוות בכאבים, רגישות למישוש מעל לכתף שמאל ותנועות מוגבלות קדימה. ביום 11.1.11 ביקרה התובעת אצל אורטופד אשר מצא כי התובעת סובלת, בין היתר, מכאבים בגב תחתון, רגישות במישוש, כאבים בצוואר ומוגבלות בכיפוף ובסיבובים. גם בבדיקה אורטופדית שנערכה לתובעת ביום 13.1.11 נמצא כי התובעת סובלת, בין היתר, ממגבלה משמעותית של תנועות הצוואר והגב התחתון והיא נדרשה לטיפולי פיזיוטרפיה.
הממצא המשמעותי ביותר שיש בו כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות כתוצאה מן התאונה, הוא בדיקת CT ע"ש מותני שעברה התובעת ביום 6.3.11 ובה נמצא, בין היתר, כי התובעת סובלת מבלט של הדיסק הבין חולייתי L3-L4, בלט ופריצה של הדיסק הבין חולייתי L4-L5, ובלט ופריצה של הדיסק הבין חולייתי L5-S1. ממצאים אלה, שלא הובאה ראיה לקיומם אצל התובעת עובר לתאונה, מצדיקים מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי. העובדה שבשנה שחלפה מאז שנמצאו אותם ממצאים ונסתיימו טיפולי הפיזיוטרפיה שהתובעת עברה בעקבותיהם, ועד היום, התובעת לא טופלה טיפול נוסף כלשהו, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.
בכל הנוגע לתחום הנוירולוגי – בבדיקת האורטופד מיום 11.1.11 צוין, בין היתר, כי התובעת סובלת מ "כאבים מקרינים לרגל שמאל, נוירולוגית שמור פרט ל- SLR60 דו צדדי, רגישות בדרך של N SCIATICUS שמאל ותחושה מופחתת בצד חיצוני השוק וכף הרגל..." מנגד, בבדיקה האורטופדית מיום 13.1.11 צוין: "בדיקה נוירולוגית תקינה". בנסיבות אלה, שוכנעתי כי בשלב זה יש להסתפק במינוי מומחה בתחום האורטופדי, אשר יחווה דעתו באשר לצורך במינויו של מומחה גם בתחום הנוירולוגי.
המומחה ימונה בהחלטה נפרדת.
ניתנה היום, כ"א סיון תשע"ב, 11 יוני 2012, בהעדר הצדדים.